יוני 2022
כמו בכל קיץ אנחנו מחפשים את עצמנו בארץ הזאת. הטרקים בחו"ל קורצים כל כך, ואנחנו נהנים בהם מנופים ומזג אוויר שלא קיימים במחוזותינו, אבל אי אפשר להזניח לחלוטין את ארץ הקודש...
ואם בקודש עסקינן, הרי שהכנרת היא אחת הנקודות המרתקות בישראל, מכל נקודת מבט!
הקיץ החלטנו לחזור אליה לשייט קיאקים בשני מסלולים שונים, בהובלת מדריך החתירה דוד אפיק- ששמו הולך לפניו על המים.
שקיעה בלגונות הכנרת- כל החושים פועלים במרץ
למסלול הראשון קראנו "שקיעה בלגונות". הוא כולל שייט של 8 ק"מ במסלול מעגלי בשטחי ההצפה של צפון הכנרת, באזור המכונה בקעת הבטיחה. השייט אורך כ-3.5 שעות, החל משעות הדמדומים ועד לחשכה...
דוד שלנו הוביל קבוצה מצומצמת של 8 משתתפים ומשתתפות (כי כל הקטע הוא האינטימיות והיחס האישי) בתוך סבך של צמרות עצי אשל וקנה מצוי שטבעו במי הכנרת המוצפת.
גילינו את מקורות המים חוצי הגבולות של הכנרת- מהשלגים של החרמון, מעיינות הגולן והגליל, למדנו על משטר הרוחות המיוחד והמסוכן, ירדנו לנוח בצל אקליפטוס מרשרש ושתינו קפה של שקיעה...
רגע רגע... הכנרת לא מתייבשת? היא מוצפת?! כן ולא:) הכנרת היא אחד ממקורות המים הכי מיוחדים שיש. היא אגם המים המתוקים הנמוך בעולם (!!), ב-60 השנים האחרונות הכנרת והנחלים המזינים אותה משמשים מקור מים עיקרי עבור תושבי מדינת ישראל, ירדן וגם סוריה ולבנון, והכי חשוב- מאזן המים שלה לא מזהיר (כמות המים שזורמים אליה לא גדולים בהרבה מכמות המים שיוצאים ממנה). כל אלו גרמו לאורך שנים להתרוקנות מואצת של האגם הלאומי ולדאגה רבה (זוכרים שכמעט רכשנו מים מטורקיה?) בשנים האחרונות מפעלי התפלת מי ים ושיטות חדשות לייעול משקי המים במזרח התיכון יוצרים פתרונות לבעיית המים, והשאיבה מהכנרת הולכת ופוסקת. נוסף על כך, 10 השנים האחרונות היו שנים ברוכות יחסית לאלו שקדמו להן, והאגם נהנה מהצפה מחודשת.
הולכים על המים- או כמו שאנחנו קוראים לזה: הולי שייט
למסלול השני קראנו "הולי שייט" (כי אנחנו שנונים ממש...) ובו חוו המשתתפים והמשתתפות, שנסעו כל הלילה כדי להגיע לשייט בזריחה, רובד מעט שונה של ים הגליל. גם כאן התחלנו במוצא הירדן לכנרת, הפעם עם קרני השמש הראשונות, אך הפעם משכנו לכיוון מערב בנתיב שייט באורך 13 ק"מ, לאורך אתרי הקודש הנוצריים הנמצאים על גדת המים. ביקרנו בכנסיות הציוריות שנבנו על החוף במאות ה-19 וה-20 וגילינו שהן יושבות על שרידים מהמאה ה-1, השעות הראשונות של הנצרות... המסלול קווי (הסעה חזרה לרכבים חיכתה לנו בסופו), הוא נמשך כ-4.5 שעות, מהזריחה ועד לפני הצהריים. בתום שעה קלה של חתירה, כשהגוף כבר התעורר והתרגל לפעילות הכתפיים המאומצת, הגענו לאחת הנקודות הקסומות בכנרת- עין איוב. לפי מסורת דרוזית מקומית, איוב המסכן חלה במחלת עור קשה, ממנה התרפא רק לאחר טבילה במעיין הזה.
מדובר במעיין יפהפה הפורץ מהגדה הבזלתית של האגם לתוכו במין מפל קטן ושוצף- תמונה די הזוייה...
למרות שעין איוב הפך לנקודה חמה על מפת הטיולים והוא נוטה להיות עמוס, השעה המוקדמת ובעיקר העובדה שהגענו דרך המים- הובילה לכך שהיינו שם לבד! זה כבר שווה הכל!
בהמשך ביקרנו בכנסיית 12 השליחים האורתודוקסית, הטובלת בגן צבעוני יפהפה, אותו מטפח נזיר חמוד לאללה. המשכנו בחתירה למבנה עשוי אבני בזלת שחורות המכונה כנסיית הבכורה של פטרוס, וסיימנו במתחם הכנסיות הקתולי טבחה עם קפה שחור של בוקר!
רגע רגע... מה בכלל עושות פה כל הכנסיות האלו? הכנרת היא לא רק חופים ומסיבות?
בקיצור רב זה הולך ככה.
ישוע מיודענו אמנם נולד בבית לחם וחי רוב חייו בנצרת, אך 3 שנים משמעותיות ביותר עברו עליו באזור הזה. בזמנו של ישוע (לפני 2000 שנה, כאילו דה...) חיו כאן בצפון הכנרת הרבה מאוד דייגים, שנהנו מהדגה העשירה של הכנרת וגם מהעובדה שכאן בדיוק עבר גבול בין מחוזות שונים (על הגבול הנדלן יותר זול גם היום לא?).
את הדייגים העניים האלו בדיוק חיפש ישוע, גם הבן של אלוהים וגם מהפכן חברתי פעיל ביותר... הוא החל בגיוס נרחב תחת הסלוגן "לאביונים הישועה", ובעזרת איזה נס או שניים בדרך הצליח לרתום אותם לשורותיו. בשלב מסוים הוא מחליט לעלות לירושלים כדי לחגוג את הפסח עם תומכיו, החלטה שלא התקבלה יפה על הכוהנים בבית המקדש, והסתיימה בצליבה אכזרית על גבעה בחוצות העיר.
תומכיו ומאמיניו ההמומים החליטו לשוב לכפריהם, ולהנציח את פועלו של מנהיגם במקום היחידי בו התקבל בזרועות פתוחות. גם מאות שנים לאחר מכן, כשהנצרות הפכה לדת הגדולה בעולם, היא לא שכחה את ארץ הקודש והקימה כנסיות מפוארות המנציחות את הניסים והנפלאות שקרו בכנרת...
שייט הקיאקים בכנרת הוא דרך מצוינת למצוא את עצמנו בארץ בעונה החמה, ואנחנו לגמרי הולכים לאמץ את המסורת הזאת לשנים הבאות... אז מה המסלול הבא? חופי דגניה וכנרת- מולדת הקיבוצים? חופי האון ומעגן- בעקבות ההתיישבות הבהאית בכנרת? אנחנו כבר נחשוב על משהו....עד אז, ניתן לתמונות לדבר...