טרק בן 130 ק"מ העובר במשולש הגבולות של אלבניה, מונטנגרו וקוסובו
3 שנים עברו מאז הפעם האחרונה שלנו שם. חיכינו בסבלנות (לא באמת) לחזור לשם, חיכינו לזמן הנכון לחזור לשם ואת האמת, זה היה באמת הזמן הנכון!
את הטרק קיימנו לראשונה בשנת 2019 כטרק פיילוט, רגע, מה זה טרק פיילוט? טרק פיילוט זהו טרק שאנחנו יוצאים אליו לראשונה ביחד עם קבוצה. מדובר בטרק הרפתקני, עם גילויים חדשים גם למדריך וגם לקבוצה. זהו היה הטרק הכי מדהים שעשינו באירופה! וכל כך חיכינו לחזור לשם בשנת 2020.. אבל אז הגיעה הקורונה... היו לנו כמה הזדמנויות לחזור לשם בין הסגרים אבל חיכינו, חיכינו לרגע המתאים!
ואז הוא הגיע, יולי 2022 אנחנו במטוס בדרך לאלבניה, מתרגשים כמו ילדים קטנים, מחכים כבר לנחות בארץ המדהימה הזאת. 8 שעות של מסע (אין טיסות ישירות לאלבניה לצערנו) והגענו! פגשנו את המדריכים המקומיים, שכבר בשנת 2019 הפכו למשפחה ומיד יצאנו לדרך לכיוון העיירה שקודרה, השער לאלפים הדינאריים שם נלך ב-9 ימים הקרובים.
חברת התעופה ברוב חוצפתה הוסיפה לנו עוד יום למסע, ככה סתם, שבועיים לפני הטיול הודיעו לנו שזמני הטיסה השתנו ושאנחנו נאלצים להישאר עוד לילה. עם כל החוצפה זאת הייתה מתנה. את היום הנוסף החלטנו להעביר באגם שקודרה בשיט קיאקים מטריף מסביב לאגם ולאורך נהר הבונה
אחרי יום מסע ויום קיאקים התחלנו... 9 ימים של טרק מאתגר ומדהים ביופיו!! כל יום הלכנו בסביבות 18 ק"מ, עלינו 1000 מ' וירדנו... 1000 מ'. כל יום הגענו לכפר אחר.
כאמור, התחלנו את הטרק באלבניה, וכל כמה ימים עברנו גבול. האם עברנו ביקורת דרכונים? לא. מספיק להוציא פרמיט מראש ואתם מסודרים, אין מעברי גבול בין המדינות ואם לא תסתכלו במפה אולי לא תבחינו בכלל שעברתם למדינה אחרת, לפעמים ישנה אבן גבול שמציינת את המעבר בין המדינות ולפעמים לא. מה שכן, ברגע שתגיעו לכפר מיד תבינו שהגעתם לארץ אחרת.
אבן הגבול שמציינת את המעבר בין מדינת מונטנגרו לאלבניה
היום הראשון של המסע היו קשה מאוד. לא בגלל אופי המסלול אלא בגלל החום הכבד שעבר על אירופה.. היינו בדיוק ביומיים האחרונים של גל החום. למזלנו הרב, אחרי היום הזה מזג האויר התייצב, הבריזה והקרירות של ההרים הגיעו אלינו והרגשנו הקלה משמעותית בעומס על הגוף.
חם? לא נורא.. יש אגם!
ממשיכים במסע, כל יום כפר אחר, נוף דרמטי מגוון ומשתנה, החל מיערות ירוקים ועד הרים אלפיניים. בדרך אנחנו עוצרים בכפרי רועים שלא מחוברים לכל סוג של רשת, אוכלים מהתוצרת המקומית, מודים להם וממשיכים הלאה. הכנסת האורחים במקום היא מדהימה ונעימה.
הימים עוברים ועם כל יום שעובר אנחנו מאושרים יותר, לחוצים פחות ומודים על כל רגע במקום הזה.
הגענו לקוסובו, מי בכלל חשב שכף רגלו תדרך על קוסובו.. אבל יש משהו מיוחד בארץ הזאת שמושך אותנו לחזור אליה שוב. שנה הבאה נחזור לשם ונשהה יותר ימים דווקא בקוסובו.
והאוכל? וואוו. זה מדהים להגיע כל כמה ימים לארץ אחרת ולטעום מאכלים אחרים.
ארוחת בוקר אכלנו המון ירקות, ביצים, גבינות, לחמים ומאפים.
לארוחת הצהריים בתי הארחה הכינו לנו בופה וכל אחד לקח לעצמו מה שהוא רוצה.
ארוחת ערב.. פינוק! בשרים, מרקים, ירקות ופשטידות, תענוג לחך!
ופינת האלכוהול? המון המון יין וראקי (משקה ההרים המקומי)!
לינה, גם כאן הלינה הייתה מאוד מגוונת. פעם ישנו בבתי הארחה עם 4-6 אנשים בחדר, פעם ישנו בזוגות ובשלשות. מה שהיה התקבל בברכה. לפעמים ישנו בבתי עץ צנועים ויפים ולפעמים בבתי אבן מפוארים. תמיד היה לנו נעים!
לסיכום, אחד הטרקים היפים שהיינו בהם באירופה ובעולם בכלל! אנחנו נחזור לשם ביוני 2023. מוזמנים לעקוב אחרינו באינסטגרם לקבלת מידע נוסף: https://www.instagram.com/new_age_trekking/